אבן דרך מרכזית בהתפתחות ההבנה הרגשית-חברתית של ילדים הינה התפתחות תיאוריית המיינד (Theory of Mind). תיאוריית המיינד מתייחסת בעיקר להבנה של ילדים שהתנהגות בני האדם מונעת מרגשותיהם, מחשבותיהם, כוונותיהם ורצונותיהם, וההבנה שלאנשים שונים ישנן נקודות ראות שונות. תובנות אלו חיוניות להענקת משמעות להתנהגות אנושית, ולכן בעלות השלכות משמעותיות על אופי היחסים החברתיים של ילדים.

הבסיס להבנה הרגשית-חברתית מתפתח במהלך שש שנות החיים הראשונות. תחילה הילדים מבינים שלכל אדם יש רצונות, רגשות ומחשבות. בהמשך הם מכירים בכך שרצונות, רגשות ומחשבות של אדם אחר יכולים להיות שונים משלהם, ואף שאנשים עשויים להחזיק באמונות מוטעות.

אמונה מוטעית עומדת בבסיסם של סיפורים ואגדות רבים לילדים, הכוללים הונאה (למשל, "כיפה אדומה") או הפתעה (למשל, "האריה שאהב תות"). הבנת מצבים חברתיים הכוללים אמונה מוטעית מתפתחת רק בסביבות גיל 5. לכן, כאשר ילדים צעירים יותר מקשיבים לסיפור הכולל מרכיב של הונאה, הם לא יבינו את הפואנטה ללא סיוע. כך, ילדים בני שלוש לא יבינו כי הזאב המחופש לסבתא בסיפור "כיפה אדומה" הינו בעל כוונות רעות, ללא הסבר ותיווך של ההורה.

חשיבות התיווך ההורי להתפתחות ההבנה רגשית-חברתית באה לידי ביטוי גם במחקרים שבדקו את הקשר שבין הבנה זו לבין מאפייני השיח בבית. נמצא כי הבנה רגשית-חברתית טובה של הילד קשורה לשיח משפחתי הכולל התייחסות לרצונותיו של הילד ולרגשותיו, וכן לנקודות ראות שונות של אנשים שונים. ישנה חשיבות להתייחסות למגוון רגשות, ולדיון בקשר שבין מחשבותיו ורגשותיו של אדם לבין התנהגותו.

השיח בבית הוא שיח שקשה לתכנן, ופעמים רבות הזדמנויות לשיחה משמעותית לא קורות בעקבות עומס היום שלנו כהורים. זמן הקריאה לילדים מאפשר לנו לקחת את הפנאי ממטלות היום יום ולהתייחס לנקודה משמעותית בהתפתחות ההבנה של העולם של הילד. מגוון ההתייחסויות לרצונות, רגשות, מחשבות וכוונות הקיים בספרים, מאפשר להשתמש בקריאת הספר כדי לסייע לילדים להגיע להבנה מעמיקה יותר של מערכות היחסים המוצגות בסיפור.

למידע נוסף >>