קריאת ספרים היא פעילות יום יומית שאנחנו עושים עם הילדים שלנו. באופן אינטואיטיבי, אנחנו מנסים להתאים את רמת הספר לרמת ההבנה של הילד. במאמר זה, אנסה לעשות קצת סדר, לתת דגשים והבהרות לגבי שלבי ההתפתחות החברתית והרגשית של ילדים, וכמובן לקשר בינה לבין קריאת ספרים.

לקראת גיל שנה, תינוקות מפתחים את היכולת לקשב משותף, כך שהם מפנים את המבט והקשב שלהם לאותו חפץ כמו המבוגר. זה מאפשר את תחילתה של אינטראקציה משותפת מסביב לגורם שלישי, כגון צעצוע מסוים, אור, וגם ספר. המוקד ההתפתחותי בשלב זה הוא הרחבת אוצר המילים של הילד, ולכן הספרים המתאימים לגיל זה יהיו ספרי תמונות של שיום חפצים מוכרים. יחד עם זאת, ילדים רבים בגיל זה נהנים מהמקצב של הסיפור, ממשפטים חוזרים וכמובן מהתמונות בספר, ולכן עשויים ליהנות גם מקריאה מלאה של ספר ילדים קצר.

         

בין גיל שנה לשנתיים, פעוטות מתחילים לזהות רגשות בסיסיים הן אצל אחרים והן בעצמם. בכדי לעודד ולקדם התפתחות זו, הקריאה בגילים אלו תהיה של ספרים עם סיפורים קצרים (שכן טווח הקשב עדיין נמוך) ובמילים מוכרות ככל האפשר. לאחר הקריאות הראשוניות וההכרות עם הסיפור, נציין בשם את רגשותיהן של הדמויות (כגון שמחה, עצב, פחד), ונתייחס לכוונות הפעולה שלהן.

בסביבות גיל שנתיים מתחילים להופיע ביטויים לאמפתיה, המעידים על הבנתם של הילדים שהם יכולים להיות מושפעים מרגשות האחר (למשל לרצות לנחם חבר ולהביא לו את הדובי), וכך גם להשפיע על התנהגותו ועל רגשותיו. בגילים אלו מתחילה להתפתח ההבחנה בין העולם הפנימי למציאות החיצונית, והילד יכול להתייחס לא רק למציאות העכשווית, אלא גם לדברים שקרו בעבר, עשויים לקרות בעתיד או אף דמיוניים לחלוטין. לכן, בקריאת ספרים בגיל הזה נרצה להעשיר ולגוון את אוצר המילים הרגשי של הילד, ולחדד את הקשר הסיבתי שבין רצון הדמות להתנהגותה ולרגשותיה.

ילדים בני שלוש נותנים משקל רב יותר להתרחשות ולהתנהגות במציאות, לעומת הכוונות, הרצונות או המחשבות של הדמויות. בקריאת ספרים עבורם, נסביר את הפער הקיים לעיתים בין מה שהדמות מתכוונת או רוצה שיקרה, לבין התנהגותה, וכן את העובדה שהתנהגות נובעת מאמונות והנחות מסוימות, שעשויות להיות מוטעות.

בגילאי ארבע – חמש מתפתחת אצל הילדים הבנה מורכבת יותר של רצונות, כוונות ואמונות מוטעות (הן של אחרים והן של עצמם). הילדים מתחילים להבין שהונאה או שקר גורמים לאמונה מוטעית, ובסביבות גיל חמש מבשילה יכולתם לגרום במכוון לאמונה מוטעית אצל אחרים (למשל, הם מסוגלים לשמור בסוד על מסיבת הפתעה, או "לעבוד" על חבר). לכן, בקריאה בגילים האלה נחדד את ההבנה של אמונות מוטעות.

לקראת גיל שש ילדים מבינים שעשויה להיות אי התאמה בין הרגש האמיתי לביטוי החיצוני שלו, ואת הסיבות שעשויות לגרום למישהו להסתיר את רגשותיו (למשל, כדי לא להעליב חבר). ילדים בני שש מבינים גם שהסתרת רגשות גורמת לאמונה מוטעית אצל הזולת בדבר רגשותיו של האדם.

במחקרים נמצא שתיווך המתייחס לרגשות,רצונות, כוונות ואמונות כגורמים להתנהגותם של בני אדם, ומעודד את הילדים לתת הסברים דומים להתנהגותם שלהם ושל חבריהם, מעודד את ההבנה הרגשית-חברתית בצורה הטובה ביותר. זמן קריאת הספר הוא זמן אידאלי לעסוק בתכנים אלו, וכך לקדם את התפתחותו של הילד.