כיצד  ליצור ספריית משחקים?

עולם המשחקים רחב  ומגוון, ובדרך כלל גם יקר.  
ספריית משחקים טובה היא ספרייה שעונה על הקריטריונים הבאים:

  1. סבירה מבחינה כלכלית
  2. אטרקטיבית ומושכת את הילד למשחק
  3. אין בה משחקים מיותרים, כאלה שלא נוגעים בהם
  4. מגוונת ומפעילה סוגים שונים של כישורים ותחומי ענין
  5. ההורה נהנה לשחק בה
  6. מרובדת ומתאימה לגילים מגוונים ולכמות משתנה של ילדים

כיצד  נקים ספריה כזו?

נתחיל בכמה כללי אצבע:

  1. לא קונים משחקים "סינים" זולים. הם מתפרקים מהר, האיכות שלהם פוגמת בהנאה מהמשחק ובסופו של דבר זה כסף שיורד לטמיון.
  2. לא קונים הרבה משחקים, אלא קונים יעיל וחכם (הסבר בהמשך).
  3. קונים משחקים שמאפשרים דרכי משחק מגוונות (דוגמאות למשחקים שמאפשרים מגוון שימושים: לוח דמקה, קלפים רגילים, רמיקוב, גולות, קוביות עץ...).
  4. מאחסנים את המשחקים במקום נגיש אבל מוסתר (למשל בתוך ארון) כך שהילד יגיע אל המשחקים בקלות אבל לא יחווה תחושה של הצפה.

עכשיו נחזור אל הקריטריונים:

  1. כלכליות: מקימים את הספרייה בהדרגה ולאורך זמן תוך כדי תכנון לעתיד. לדוגמה: אם אתם רוצים לגו בכמות שתאפשר משחק מהנה ועשיר, חכו לאירועים גדולים (ימי הולדת, פסח, סיום לימודים) וקנו בהם רק לגו. אם שואלים אתכם "איזה מתנה לקנות?" בקשו לגו. כך תוכלו להגיע לאוסף מכובד של לגו תוך שנתיים-שלוש, גם אם המשחק יקר.  
    אוסף טוב של לגו מתאים לשימוש מגיל 4 עד 11-12 ולפעמים גם יותר מזה. מדובר במשחק איכותי שעונה על כל הקריטריונים ברשימה שלנו ומחזיק מעמד לנצח. כך גם פליימוביל, קיינקס, קליקס, קובורו ועוד. בוחרים אחד מהם, לפי הטעם האישי ולאט לאט מתחילים לאסוף.
  2. משחקים אטרקטיביים עבור הילד הם משחקים איכותיים שמתאימים לגיל.  
    כשאתם קונים משחק חדש, מומלץ לשחק בו יחד עם הילד, לחקור את המשחק ולהכיר את האפשרויות השונות שהוא מזמן. אם הילד מתנגד למשחק, שימו אותו בצד. יכול להיות שהילד יתעניין בו בגיל מאוחר יותר. אם המשחק "פשוט לא תופס" סלקו אותו. תוכלו לשמור אותו במקום אחר ולהציע אותו שוב תוך שנה שנתיים, אבל אם הילד שלכם פשוט לא אוהב פאזלים, אולי עדיף שתשקיעו בלגו...
  3. משחקים לא שימושיים: בכל בית יש כמה משחקים שהילד לא אוהב. יש לכך מספר סיבות. ראשית, יש דברים שלא מתאימים לטעמו של הילד או לגילו. יכול להיות שהילד ישמח להרכיב את הפאזל אם הדמויות שעליו מוכרות ואהובות, אבל לעיתים גם זה לא יעזור אם הילד לא אוהב פאזלים. סיבה נוספת היא משחקים נוצצים ומרשימים שאי אפשר באמת לשחק בהם, הדוגמה הנפוצה ביותר היא בובה-מדברת. בניגוד לבובה רגילה, הבובה המדברת מציעה אפשרויות מוגבלות למשחק, מפני שהיא אומרת דברים מסוימים ויש לה כביכול אישיות מסוימת, בעוד שבובה רגילה יכולה להחליף דמויות לפי הצורך של הילד. ככל שהבובה מובהקת יותר (דמות מוכרת, מדברת, הבעת פנים מסוימת) כך אפשרויות המשחק בה מצטמצמות.  
    סיבה נוספת לנטישת משחקים היא איכות ירודה. כאשר המשחק מתפרק, החלקים לא מתחברים או שהגימור לא מלוטש ומחוספס, פשוט לא כיף לשחק.
  4. משחקים שההורה נהנה מהם: רוב המשחקים שנציע מרובדים ולכן כולם נהנים מהם. אבל שימו לב גם לטעם הפרטי שלכם. ייתכן שאתם מעדיפים משחקי דמיון, משחקי קופסה וכו'. להעדפה שלכם יש חשיבות רבה מפני שאתם מעבירים אותה אל הילדים שיחקו אתכם. משום כך, כדאי לקנות משחקים שגם אתם אוהבים. אם אתם מודעים לטעם האישי שלכם, תוכלו לחשוף את הילדים גם למשחקים שאינכם אוהבים ואולי הילדים ילמדו אתכם ליהנות גם מהם.
  5. ריבוד. משחקים רבים מציעים אפשרויות ריבוד. בקוביות עץ אפשר לבנות רכבת פשוטה ואפשר לבנות עיר שלמה ומורכבת, כל אחד לפי גילו ויכולותיו. אותן הקוביות מתאימות לילד יחיד ולקבוצת ילדים, להורים ולתינוקות.